מזיקים רבים נמצאים באזורי הגידול של הפירות והירקות שאנו אוכלים, לשם כך עורכים ריסוס והדברה בכדי למנוע הרס של מזון רב, לא רק במדינת ישראל, אלה בעולם כולו, לכן כמעט כל פרי וירק שאנו אוכלים עובר ריסוס, הדבר לעתים משפיע על הפרי עצמו ובעיקר על קליפתו, אך בקליפה נמצאים לרוב כל הוויטמינים, כמו למשל התפוח. בקיץ אנחנו צורכים הרבה יותר פירות ולכן עלינו להיות חכמים יותר ולדעת מה מסוכן לנו בצריכת הפירות.

בבדיקה שנערכה על ידי משרד הבריאות בישראל נמצא חומר הדיפנילאמין ברמה גבוהה על קליפת התפוח שהוא חומר כימי שמגן על השכבה העליונה של הפרי ממזיקים ומפני עובשים לפני הקטיף, באגסים ובנקטרינות לעומת זאת הרבה פחות. באירופה הורו להפחית את המינון הדיפנילאמין.אז מה ניתן לעשות בכדי למנוע את כניסת הרעלים הללו לגופנו?

מה עדיף לקלף את הפרי או לא?

אם נקלף את קליפת התפוח נאבד המון נוגדי חמצון השרויים בקליפה עצמה, מי שעורך דיאטה ודאי יודע כי נוגדי החמצון הללו מסייעים לשרפת שומנים ומעולים לעיכול. אגב גם אם נקלף בסופו של דבר את קליפת הפרי, הריסוס לפעמים חודר אל תוך הפרי עצמו, כך שהדבר לא כל כך יעיל.

 

מה ניתן לעשות כדי למנוע את אכילת הפרי עם ריסוס?

בכדי למנוע את כניסתם של הרעלים לגוף יש לשטוף היטב את הפירות בסבון ומים, יש המחמירים והם משרים את הפירות בקערה עם חומץ למשך מספר דקות, עד אשר הם בטוחים שיצאו כל החומרים מקליפת הפרי. לאחר מכן ניגוב של הפרי היטב או במגבת נייר או בתוך מגבת מטבח נקייה יחד עם שאר הפירות ואז בטוח יותר לאכול את הפרי. פירות בעלי קליפה עבה למשל די מונעים את כניסת הריסוס לפרי.

דבר נוסף הוא לקנות במקומות אשר מפקחים על המוצרים שלהם ועורכים בדיקות קפדניות בעצמן, כמו למשל רשתות המזון הגדולות, שם הירקות והפירות עוברים בדיקות מעבדה שגרתיות ואם נמצא ממצא חריג, רשתות אלו לא יעבדו יותר עם אותו חקלאי, כי הן מתחייבות לתת לצרכן את המוצר הטוב ביותר, לכן אותו חקלאי יעשה את מרב המאמצים לספק את הסחורה הטובה ביותר.

אורגני כן או לא?

הבעיה באורגני היא שהפרי עצמו מייצר חומרים 'טוקסינים אנדוגניים' שהם מסייעים לפרי להתגונן ממזיקים בעצמו כיוון שאין לו תגבורת מבחוץ גם פה החומרים הם רעלניים, אך בפועל ראינו כי מי שאוכל אורגני חי הרבה יותר זמן ובכלל מי שמגדל בעצמו בבית חי כמעט ללא מחלות, כיוון שחומרים כימיים שבריסוס וצריכה קבועה בלי שטיפת הפרי יכולה להביא למחלות כמו סרטן או הורמונליות אצל ילדים וקשיי התפתחות אפילו לבעיות פוריות.

אז אילו פירות בכל זאת הכי מרוססים?

פירות בעלי קליפה דקה הם לרוב בעלי הריסוס הכי גבוהים, אגס, נקטרינה, אפרסק, דובדבנים משמש, שזיף, תאנה, תפוח וענבים,

אלו פירות הכי בטוחים למאכל?

אין בטוח, אבל אילו בעלי הקליפה העבה בעלי הריסוס הפחותים ביותר כמו האבטיח, המלון, ליצ'י, אפרסמון, אננס, קיווי, פפאיה, מנגו, פסיפלורה, פירות הדר ובננה- גם אותם חייבים לשטוף עם מים וסבון לפני האכילה כיוון שאתם נוגעים עם שארית הריסוס בפרי עצמו ומכניסים אותו לפה.

האם יש פתרון לריסוס הכימי?

כיום עובדים על שיטת ריסוס חדשה וירוקה לסביבה, כאשר מטרתה היא להוציא את החומרים הכימים מהתחום ולהכניס יותר חומרים ביולוגיים שימנעו את כל התופעות הללו, שבעה מדינות עובדות על כך וישראל בניהן, כאשר האיחוד האירופי ממונה על כך ותרם למיזם 7 מליון יורו למשך 4 שנים, כלומר עוד כמה שנים העולם ייצא לדרך חדשה והרבה יותר בטוחה שגם תוזיל מחירים לצרכן ולחקלאי.